עברית

קיצור תולדות האגודה הישראלית לביופיסיקה

 

הביוכימיה והביופיסיקה הם שני ענפי המדע שהתפלגו מתוך מדע הפיסיולוגיה בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים בהתאמה.

במערכת האקדמית הצעירה, הזעירה והעדיין לא מאובנת של טרום מדינת ישראל, האינטראקציה האישית בין חוקרי הפיסיקה והכימיה ובין חוקרי מדעי החיים היתה מובנית והדוקה. לכן טבעי הדבר שכבר בשנות הארבעים התפתחה פעילות בתחום הביופיסיקה המולקולרית והביופיסיקה התאית בארץ ישראל. מכון זיו והמשכו במכון ויצמן נתנו תנופה מיוחדת לפעילות המחקר בתחום הביופיסיקה המולקולרית, הרבה בזכות מנהיגותם של האחים קצ'לסקי-קציר שהעמידו תלמידים הרבה.

 

הם יסדו את המחלקות לחקר פולימרים ולביופיסיקה שהיו אבן שואבת לחוקרים מן העולם כולו ומרכז להכשרת חוקרים שנפוצו בהמשך בארץ כולה. עם התפתחות המערכת האקדמית וייסוד אוניברסיטאות נוספות התפתחה גם הפעילות המחקרית באוניברסיטאות נוספות בארץ וכצעד נלווה להתרחבות פעילות זו החלה לפעול האגודה הישראלית לביופיסיקה.

 

מטבע הדברים האגודה הוקמה על ידי החוקרים במכון ויצמן בהשראת הפרופ' אהרון קציר המנוח והונהגה במשך תקופה ארוכה במסירות רבה ובהצלחה מרובה על ידי הפרופ' הייני אייזנברג המנוח ויבדל לחיים הפרופ' ישראל פכט. מאז האגודה הישראלית לביופיסיקה מקיימת קשרים הדוקים עם אגודות בעולם המערבי וחברה בארגון הבינלאומי של האגודות לביופיסיקה IUPAB והאיחוד האירופאי של האגודות לביופיסיקה EBSA. פרופ' פכט כיהן בתפקידים בכירים באגודות אלו וב 1987 ארחה האגודה הישראלית בהנהגתו את הקונגרס הארבע שנתי של IUPAB בירושלים.

 

מאז שנות השבעים מוקדשת ההרצאה המרכזית של הקונגרס של IUPAB לזכרו של פרופ' אהרון קציר כאות הוקרה לפועלו וכהזדהות עם הנסיבות הטרגיות בהן נלקח מעימנו. בשנות השמונים נחלש מעט היקף הפעילות של המחקר הביופיסיקלי בארץ וגם פעילות האגודה נחלשה אולם בשנות התשעים החלה פריחה מחודשת של הפעילות המחקרית בתחום הביופיסיקה בישראל, ובעקבות זאת חודשה לאחרונה פעילות האגודה.

 

מטרותיה של האגודה המחודשת הן בראש וראשונה להגביר את שיתוף הפעולה והתקשורת בין החוקרים הרבים במוסדות השונים בארץ, להגביר את האפשרות לשימוש בציוד יקר הקיים במעבדות, לקרב את הדור הצעיר לנושאים המעניינים את הביופיסיקאים ולפתח את הקשרים הבינלאומיים של קהילת חוקרי הביופיסיקה בישראל.